מוטי ונעמה נשואים כ- 20 שנה
יש להם 3 ילדים והם מתגוררים במושב. את המפגש יזם מוטי משום שמרגיש שמערכת היחסים שלהם תקועה וחש שחיקה בקשר.
במפגש מספר שמרגיש שהוא ונעמה חיים יחד כשותפים ולא כזוג
מרבית התקשורת ביניהם היא משימתית, סביב הילדים, משימות היומיום והבית
כמעט ולא מבלים זמן איכות לבד וגם כאשר נמצאים יחד, ללא הילדים, מרגיש כאילו שהם לחיים זה לצד זה ולא יחד. מבלים בצפייה בטלוויזיה או שכל אחד בטלפון שלו
לכל אחד מהם יש חיים נפרדים- מפגשים נפרדים עם חברים, פעילויות נפרדות ופחות ביחד
גם נעמה מרגישה דברים דומים
נעמה אומרת כי המשיכה כבר ירדה ביניהם, ומרבית התקשורת היא טכנית.
בתחילת הטיפול עסקנו בהיכרות שלהם, נזכרנו איך הכל התחיל. מה היה שם פעם. מה אהבו אחד בשני, מה משך אותם זה לזו , מה אהבו לעשות ביחד
עשינו מסע כרונולוגי ורגשי של הזוגיות שלהם. כניסת הילדים למשוואה וכיצד כניסתם השפיעה על הקשר.
נעמה מספרת שמרגע כניסת הילדים, האנרגיה שלה עברה בעיקר אליהם. בילו רבות כמשפחה ולא השכילו לעבוד ולשמר גם את הקשר הזוגי בנפרדות מההורות.
דיברנו על השינוי שכל אחד מהם עבר, בצרכים, בהסתכלות על החיים. היכן יש פערים ומה כל אחד מהם זקוק עכשיו
המסע לתחילת הקשר החזיר ניצוץ שהלך לאיבוד. ניתן היה לראות כיצד העיניים של כל אחד מהם נוצצות כאשר מדברים על מה שהיה וכיצד הרגישו זה לזה בהתחלה.
שוחחנו על תחביבים משותפים, מה כל אחד אוהב לעשות
על המחוות הקטנות שהלכו לאיבוד בשל עומס החיים
התייחסות לימי הולדת, לאירועים זוגיים חשובים, יציאות משותפות
התכוונות לקראת יחסי מין ולא התייחסות לכך כמשימה
תיאום ציפיות מחודש
לקיחת אחריות של כל אחד מהם ומציאת זמן משותף לזוגיות בנפרד מהילדים